מאמרים

לימודים בקופנהגן - המשך למאמר

ההפתעה הגרועה באמת חיכתה לי בתחנת הדלק שם דרשו ממני לא פחות מחמש עשרה קרונות (יותר משתים עשרה וחצי שקל) לליטר בנזין נטול עופרת.

במקום לתדלק חזרתי למגרש הרכב והתחננתי בפני המוכר לבטל את העסקה.

להפתעתי הוא הסכים וכך חזרתי לנקודת המוצא – ללא דרך להגיע ללימודים וללא דרך להתנייע בעיר.

משם המשכתי לחנות אופניים קטנה – רכשתי זוג חדש של אופני הרים והתחלתי לדווש..

אם יש משהו שממש אהבתי בעיר הזו זה את היחס המדהים שלה לרוכבי האופניים.

יש מסלולים מיוחדים לאופנים בכל מרכז העיר, האופניים זוכים לזכות קדימה בכל צומת, העיר מישורית מאוד ובכניסה לאוניברסיטה שבה למדתי היו אין ספור מתקנים לקשירת אופניים.

כך הגעתי בכל בוקר ללימודים – רכוב על גבי אופניים.

שרפתי הרבה מאוד קלוריות, רזיתי וצברתי שרירים מרשימים בכל חלקי גופי.

הלוואי שגם הציוניים שלי היו כאלו מרשימים...

חזרה לחלק ראשון